תפריט
תפריט
בשנת 2020 נערך הספרטניון הראשון.
הספרטניון הוקם בראש וראשונה, אך לא רק, על מנת לאפשר השגת קריטריון להשתתפות בספרטתלון – מרוץ הכביש (מנקודה לנקודה) הארוך והקשה בעולם בו צריכים הרצים לעבור 246 ק"מ בלא יותר מ-36 שעות.
לאור מיעוט תחרויות האולטרה בישראל ולאחר שרצים אשר ביקשו להשיג קריטריון לספרטתלון נאלצו לטוס לתחרויות ייעודיות בחו"ל, החלטתי להרים את הכפפה ולהקים מרוץ שטוח, מהיר, חוזרני ונוח, בתנאים מיטביים, שבו כל מי שרוצה להתחיל את המסע לספרטה, יוכל לעשות את הצעד הראשון כאן בישראל.
הספרטניון פתוח ומזמין באותה המידה כל רצה ורץ המעוניינים לבחון את יכולתם ולרוץ בצורה המהירה ביותר שהם יכולים למרחק הארוך ביותר שהם יכולים, לבחון את הפוטנציאל שלהם. זאת, בין ששמו לנגד עיניהם את הקריטריון לספרטתלון ובין אם לאו.
על פי כללי הספרטתלון, קריטריון "רגיל" מעניק כרטיס כניסה להגרלת ההשתתפות בספרטתלון ואילו קריטריון "ודאי" מעניק כניסה ישירה, בלי הגרלה. קריטריון תקף לשלוש שנים כולל שנת השגת הקריטריון.
ההרשמה לספרטתלון נפתחת בחודש ינואר ונסגרת במחצית השנייה של חודש פברואר בכל שנה. לכן המועד של הספרטניון נקבע לחודש ינואר.
כך, כל מי שהשיג קריטריון, רגיל או וודאי, יוכל להשתמש בו בשלושה ספרטתלונים כולל הספרטתלון שיתקיים בשנה בה הושג הקריטריון בספרטניון.
מרוץ הספרטניון נקבע ביום חמישי בשבוע על מנת לאפשר לשומרי השבת להשתתף בכל מקצה לרבות מקצה 24 השעות, ללא חילול שבת.
בספרטניון חמישה מקצים:
24 שעות
12 שעות
100 מייל
100 ק"מ (אינו מהווה עוד קריטריון לספרטתלון – החל מספרטתלון 2021)
63.2925 ק"מ – מרתון וחצי (המרחק אינו מהווה קריטריון לספרטתלון)
הודות למסלול הנוח לריצה – סלול, שטוח וללא מהמורות – מתאפשר להשיג את הזמנים הטובים ביותר במרחקים הארוכים בישראל. מתוך שאיפה למקצועיות, לאיכות ולדיוק, המסלול נמדד בידי מודד מוסמך מטעם Association of International Marathons and Distance Races) AIMS).
הספרטניון מבוקר על ידי הסוכנות הישראלית למניעת סמים בספורט.
בצורה זו מובטח שהתוצאה שכל רצה ורץ ישיגו תהיה ברמת הדיוק הנהוגה באליפויות עולם.
אורך המסלול הוא 1,460 מטר ו-23 ס"מ ובעל הפרש גובה מצטבר של 2-3 מטר לכל הקפה.
בנימה אישית:
שואלים אותי לפעמים, "מה כל כך מושך אותך בספרטתלון?".
ובכן, הספרטתלון מאורגן כולו על ידי מתנדבים.
כך גם הספרטניון.
יש בספרטתלון "תדר" אחר, תדר שונה שמהווה כוח משיכה חזק כל כך עד שרצים מכל רחבי העולם נוהרים לקראת סוף השבוע האחרון בכל ספטמבר כדי להתמודד עם המרחק, החום ולפעמים הסער ובעיקר עם עצמם, כדי לבחון בכל שעל ולענות לעצמם על השאלה הקדומה:
האם אני אפסע עוד צעד? האם אתקדם למרות הכל ואף על פי?
בעיני רבים נתפס הספרטתלון כמשהו מטורף או הזוי. בעיני לפחות, כל מרחק ארוך, ארוך ככל שיהיה אינו מטורף ואינו הזוי. הוא פשוט תוצאה של אימון והכנה מותאמים לאתגר עצמו. נכון יש קושי. קושי רב, אבל זו חוזקתו של כל אתגר, אחרת לא היה הוא אתגר. אחרת לא היתה מתקבלת התוצאה בסופו של האתגר. תוצאה שאינה באה לידי ביטוי דווקא במספר שעל שעון המדידה או מד המרחק, אלא בשינוי המתחולל פנימה.
שנים אני גורס שמרוץ אולטרה הוא מעבדה או אולי זכוכית מגדלת לנפש, בה ניתן לראות בצורה נהירה וברורה ביותר מה בתוכה, מה ההתנהלות בה. זאת בשל העובדה שבאולטרה אין הפרעות, יש מטרה אחת ברורה ואין צורך להיות מוטרדים בנושאים חיצוניים כגון עבודה, יחסים בין אישיים ומצב כלכלי. אולי בדומה לויפסנה, על פי גואנקה, מדובר בסך הכל ביצירת נסיבות מתאימות לבחינת מצב הנפש והרוח.
הסיפור שמאחורי הספרטתלון, המפגשים עם עדת "המשוגעים לדבר" מעשרות מדינות, קרובות ורחוקות, שאין סיכוי, שהייתי פוגש כמותם בנסיבות של מסע גיבוש מעצים יותר – זו חוויה שקשה לתאר במילים, ולא משנה איזו שפה אתה דובר ומאין הגעת עד לחוויה האקסטטית הזאת.
לעתים אני לוקח רגע, מנתק את עצמי מהאירוע ומסכם במילה אחת… ואוו!
וכמו כל אדם שנתקל במשהו טוב, גם אני רוצה לחלוק את החוויה עם אחרים כדי שגם הם ירגישו טוב. כך מצאתי את עצמי מליץ יושר של הספרטתלון.
לאחר ביטול של שני מרוצים שאפשרו השגת קריטריון לספרטתלון, גמלה בלבי ההחלטה ליזום מרוץ ייעודי להשגת קריטריון לספרטתלון, ומכאן גם שמו: "ספרטניון" שהוא שילוב של "ספרטתלון" ו"קריטריון".
עניין נוסף שעמד לנגד עיניי ביוזמת הספרטניון הוא העובדה שאירוע הספרטתלון מתקיים תמיד בסוף השבוע האחרון של חודש ספטמבר, ולמעשה בלי משים מדיר שומרי שבת מלהשתתף בו. לכן, שלא במקרה הספרטניון מתקיים ביום חמישי ומסתיים ביום שישי בבוקר. היה לי חשוב שגם שומרי שבת יוכלו להשתתף בספרטניון, בלי חשש לחילול השבת, ומתוך תקווה שמשהו מהאווירה, מהמעמד ומהתדר של הספרטתלון יהדהדו גם לתוך חוויית המשתתפים בספרטניון.
אנחנו, דגנית מקא-קראוז שבלעדיה דבר מזה לא היה קורם עור וגידים, ואנוכי – יותר ממזמינים אתכם לקחת חלק בספרטניון. נשמח לראותכם, כמשתתפים, כמעודדים או כמתנדבים, ברוח הספרטתלון. יש מקום לכולם, וכפי שסבתי ז"ל בתיה הוניגמן, שהיתה האדם הכי נמוך בגובהו שאני מכיר ובעל שיעור הקומה הגבוה ביותר שהכרתי אי פעם, נהגה לומר:
כשיש מקום בלב – יש מקום בבית!
אימונים טובים.
נתראה בספרטניון.
שלכם ובשבילכם,
גלעד קראוז
ספרטניון – מרוץ של רצים, על ידי רצים למען רצים
SPARTANION – A Race of Runners, by Runners for Runners
